"אסון בין הזמנים". כך קוראים לזה. משפחה שיוצאת לטיול, עליזה ומחויכת, לאחר כל ההכנות הנדרשות, ובאמצע הדרך, נגזרת הגזירה ומתרחש האסון הנורא מכל.
אבל לנו אסור להחשות!!! לנו ברור כי מדובר בגזירת שמיים. אנו לא יכולים להתעלם. אנו חייבים לשאול את עצמנו, מה תפקידנו בשעה הקשה הזו, כשאלמנה צעירה ויתומים רכים, מלווים את אביהם למנוחת עולמים, בשיא פריחתו ובמיטב שנותיו.
הם היום שם בנחל. ל"טיול בין הזמנים" משפחתי, לאגור כוחות לקראת זמן אלול הבעל"ט. ואז, באמצע הדרך, התרחש האסון הנורא, ואב המשפחה, לא שב לבית.
הידיעה על הסתלקותו של הרה"ג רבי בנימין פרגא זצ"ל היכתה גלים בכל אתר ואתר, וביתר שאת ברחבי העיר קרית ספר. רבים מיאנו להאמין. אישיותו המיוחדת, באשר היה תלמיד חכם מופלג, בשיא פריחתו ובמיטב שנותיו, דמות נערצת על כל סובביו, איש חינוך, שזכה לחנך תינוקות של בית רבן, כשהכל מחבבים את אישיות המיוחדת המהווה דוגמא אישית.
בן מ"ד שנים היה המנוח בפטירתו. למרות גילו הצעיר, זכה להספיק מה שרבים לא זוכים. עוד בצעירות, היה לתלמידו המובהק להגאון רבי הלל זאקס זצ"ל, ובמשך שנים רבות היה דולה ומשקה מתורת רבו. בקריבו בחורים מתוך אהבת אמת. היה ראש וראשון לכל דבר שבקדושה, בהצנע לכת ובמאור פנים. אם היה צורך בהקמת תלמוד תורה, או מכינה ליש"ק, לא חס על זמנו ועל כספו, והקים מסגרת מיוחדת בלי תקצוב וללא מימון.
אבל גם אנו, שנותרנו, יודעים שהכל גזירת שמיים. שא"א לעבור ליד אירוע טראגי כזה, בלי לעשות מעשה בבחינת "והחי יתן אל לבו".
כעת, בשעה קשה זו, כשהמשפחה מנסה לאסוף את השברים ולכלכל את צעדיהם, אנו חייבים להיות שם למשענת. מי יסייע להם בשעותיהם הקשות? מי ילמד עם הילדים הרכים? מי יהיה להם למשענת? מי יוביל אותם לחופה???
לא נוכל להחשות: 11 יתומים הותיר אחריו המנוח זצ"ל, כשרק אחת מהן זכה להשיא.
הרה"ג רבי בנימין זצ"ל, זכה להשיא רק אחת מבנותיו, ובבית נותרו עוד עשרה יתומים, עוללים ורכים, כספינה טרופה בים המיטלטת, וחובה עלינו לעמוד לימינם בשעה קשה זו, לדאוג לאלמנה וליתומים לקרן חזקה ויציבה, לבל ימוטו ה"י.
לא נוכל להחשות: 11 יתומים הותיר אחריו המנוח זצ"ל